צו לסגירת עסק הינו אחד העונשים החמורים ביותר שניתן להטיל על עסק שמפר את דיני רישוי העסקים ופועל ללא רישיון כלל, או פועל תוך חריגה מתנאי הרישיון לעסק.
קיימים שני סוגים של צו לסגירת עסקים, לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968: צו סגירה שיפוטי וצו סגירה מנהלי, אם כי יובהר שצו זה מוגדר במסגרת החוק כ-"צו הפסקה".
צו סגירה שיפוטי הינו צו שניתן על ידי בית המשפט וזאת בהתאם לסעיפים 16, 17 ו-22ב לחוק.
סעיף 16 לחוק עוסק במתן צו סגירת עסק על ידי בית המשפט לגבי נאשם שהוגש נגדו כתב אישום ושהורשע בתום ההליך השיפוטי שהתנהל נגדו וזאת במסגרת גזר דינו.
סעיף 17 לחוק עוסק במתן צו לסגירת עסק על ידי בית המשפט כבר עם הגשת כתב האישום ועוד בטרם הורשע הנאשם וממילא בטרם נגזר דינו.
סעיף 22ב לחוק עוסק במתן צו סגירת עסק על ידי בית המשפט אף לפני שהוגש כתב אישום.
הבקשה להוצאת צו מוגשת בדרך כלל על ידי הרשות המקומית שבשטחה פועל העסק ולעיתים על ידי משטרת ישראל או גורמים נוספים אחרים.
בית המשפט רשאי להוציא צו לסגירת עסק לצמיתות או לפרק זמן מסוים, שייקבע על ידו.
צו סגירה מנהלי הינו צו שניתן שלא במסגרת הליך שיפוטי, אלא על ידי אחד הגורמים המנהליים שממונים על תחום רישוי העסקים בארץ, כגון הרשות המקומית, משטרת ישראל, משרד הבריאות, מנהל השירותים הוטרינריים, משרד העבודה, שירותי הכבאות וההצלה ועוד וזאת לפי סעיף 20 לחוק, אשר תוקן במסגרת תיקון 34 לחוק.
בהתאם לסעיף 21 לחוק, אשר אף הוא תוקן במסגרת תיקון 34 לחוק, ניתן להוציא צו מנהלי לתקופה של 30 יום, אם הוא לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט.
בתום התקופה של 30 יום, רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי לבקש את הארכת תוקפו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שלגביו ניתן הצו וזאת ללא הגבלת אורך תקופת ההארכה.
במידה והוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו הפסקה מינהלי, יעמוד הצו בתוקפו למשך 7 ימים נוספים, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת. עם זאת יובהר, כי הוראות סעיף 21 לחוק לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17 לחוק.
כאשר מעוניינים לפעול לביטול צו מנהלי לסגירת עסק, יש לנקוט בהליכים לביטול הצו ולשם כך מומלץ להסתייע בעו"ד שבקי ומנוסה בדיני רישוי עסקים.
כאשר מדובר בצו סגירה שיפוטי, יש להגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט שהורה על מתן צו הסגירה השיפוטי.
כאשר מדובר בצו סגירה מנהלי, סעיף 21 לחוק קובע שתוקפו יהיה לתקופה של 30 יום, אם הוא לא בוטל לפני כן על ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט. כלומר, מסעיף זה עולה לכאורה שניתן להגיש בקשה לביטול צו הסגירה המנהלי במהלך 30 היום הראשונים לתחולתו, הן בפני הגורם המנהלי שהוציא אותו והן בפני בית המשפט.
לגבי הגשת הבקשה לביטול הצו בפני בית המשפט, קובע סעיף 22 לחוק, שאף הוא תוקן במסגרת תיקון 34 לחוק, כך:
א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי, רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו.
לא יבטל בית המשפט צו הפסקה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעסק פעל כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה, או אם התקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי שמצדיקה את ביטול הצו. הגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.
ב) בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.
כלומר, סעיף 22 לחוק קובע שבעל עסק שהוצא נגדו צו סגירה מנהלי, רשאי להגיש בקשה לביטול צו זה בפני בית משפט השלום או בית המשפט לעניינים מקומיים שסמכותו המקומית חלה על מקום העסק.
כדי שבית המשפט יקבל את הבקשה ויבטל את הצו, על המבקש להוכיח שהעסק פעל כדין, או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק רישוי עסקים, או שהתקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי שמצדיקה את ביטול הצו.
עילות אלו כוללות, לדוגמא, מקרים בהם הצו הוצא תוך חריגה מסמכות, הפליה, פגיעה בכללי הצדק הטבעי לרבות זכות השימוע, בחוסר תום לב ובהתבסס על שיקולים זרים ובלתי רלוונטיים וכדומה.
במידה והנך זקוק לסיוע בהתמודדות עם צו סגירה שקיבלת לעסק שלך, אנו מזמינים אותך לפנות לעורכת הדין הילי פרייס, שהנה מומחית בתחום רישוי עסקים ובפרט בביטול צווים לסגירת עסק.