ביטול היתר בנייה לאנטנה סלולארית בשכונת מגורים

לשם הקמת אנטנה סלולארית, יש להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה להקמתה בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וזאת בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה, תקנותיו ותכנית תמ"א 36א.
 
תמ"א 36א הינה תכנית מיתאר ארצית בשם מתקני שידור קטנים וזעירים, אשר אושרה ביום 30.5.2002 ושנועדה לקבוע את ההנחיות למתן היתרי בנייה להקמת מתקני אנטנות סלולאריות ברחבי המדינה.

מטרת התכנית הינה לקבוע הנחיות להקמת מתקני שידור קטנים וזעירים, באופן שיאפשר כיסוי לשידור ולשליטה של תקשורת אלחוטית בכל שטח המדינה, אך תוך מניעת מפגעי קרינה, מזעור הפגיעה באיכות הסביבה והנוף ועל מנת לפשט ולייעל את תהליכי הקמת המתקנים.

לשם מימוש מטרתה, התכנית קובעת הנחיות שונות ובין היתר מסווגת את מתקני השידור, קובעת את טווחי הבטיחות ממתקני שידור לסוגיהם אשר נדרשים לשם הגנת בריאות הציבור וכן קובעת מהם האישורים שנדרשים למתן ההיתר וביניהם אישור הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד לאיכות הסביבה.

כיצד ניתן לפעול כנגד הקמת אנטנה סלולארית בשכונת מגורים?

כידוע, אף אחד לא אוהב לגלות שהתקינו או שעומדים להתקין אנטנה סלולארית בשכונת מגוריו וזאת בשל החשש העז מהקרינה שנפלטת ממנה.  

יחד עם זאת, במידה והסתבר שהאנטנה הוקמה בניגוד לחוק ולרבות בניגוד לתכנית תמ"א 36א, ניתן לעתור כנגד הקמתה.  

כך גם אירע לתושבי השכונות רמת בגין ורמת גולדה בחיפה, אשר עתרו כנגד מתקן אנטנה סלולארית אימתני, בגובה 42 מטר, שהוקם על הקרקע באיזור מגוריהם על ידי שלוש חברות הסלולאר המרכזיות במדינה: פלאפון, סלקום ופרטנר.

התושבים הגישו ערר כנגד החלטת הוועדה המקומית לתת את היתר הבנייה להקמת האנטנה הנ"ל, אך נדחו על ידי וועדת הערר.

התושבים לא ויתרו והגישו עתירה מנהלית בפני בית המשפט, במסגרת עת"מ 15057-11-16 איריס שכטר ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה.   

במסגרת העתירה, עתרו התושבים לביטול היתר הבנייה ולפירוק מתקן האנטנה הסלולארית, שלטענתם נבנה שלא כדין ותוך סיכון בריאותם ופגיעה כלכלית בשווי בתיהם.

התושבים טענו שיש לבטל את היתר הבנייה מאחר שהוא ניתן בניגוד לתמ"א 36א וזאת מכיוון שהוא אינו נכלל בסוגי המתקנים הקטנים או הזעירים שמותרים בבנייה לפי תכנית זו וכן מאחר שההיתר ניתן בהסתמך על מצגים תכנוניים ומשפטיים בלתי נכונים שהוצגו בפני הוועדה המקומית.

הוועדה המקומית וחברות הסלולאר טענו שההיתר ניתן לפי תכנית תמ"א 36א, מאחר ומדובר במתקן שידור קטן, כהגדרתו בתכנית זו וכי גם הממונה על הקרינה הסביבתית נתן את אישורו המפורש לכך שהמתקן הינו מתקן שידור קטן, כאמור. 

עוד נטען על ידם שהמתקן קיבל את כל האישורים הדרושים לו וכי התושבים לא הציגו כל חוות דעת שסותרת את האישורים הללו, או תומכת בטענתם שהמתקן מסכן את הציבור, או שאישור הממונה על הקרינה הינו שגוי.

בית המשפט קבע שהיתר הבנייה להקמת המתקן, שכאמור נבנה על הקרקע של שכונת מגורים עירונית ובגובה 42 מטר, ניתן בניגוד להוראות תמ"א 36א ומהטעמים הבאים:

א) המתקן אינו עונה על הגדרת מתקן שידור זעיר, מאחר שאורכו עולה על 3 מטר.

ב) המתקן אינו עונה על הגדרת מתקן שידור קטן, מאחר שהוא אינו נכלל בטבלאות 1 ו-2 של התכנית.

ג) המתקן מנוגד לסעיף 19 של תמ"א 36א, אשר קובע  כי "לא תותר באיזור בנייה עירונית הקמת מתקן שידור על הקרקע", כי אם רק על בניינים.

ד) המתקן מנוגד לסעיף 21.5 של תמ"א 36א, אשר קובע כי "גובה מבנים המיועדים למיתקן שידור קטן באתר שידור על הקרקע לא יעלה על 3.6 מ'." וכן בניגוד להחלטת הממשלה מס' 2969 לפיה אסור לחברות הסלולאריות להקים אנטנות חדשות אף מעבר לגובה של 3 מטר וזאת עד לסיום הדיון בממשלה בתכניות תמ"א 36א/1 ותמ"א 36ב', שטרם אושרו עד כה.

בהמשך לכך קבע בית המשפט כי מאחר שהיתר הבנייה ניתן בניגוד לתכנית 36א, אז דינו להתבטל.

יחד עם זאת, בית המשפט סבר שאין מקום שהוא יתן גם הוראות אופרטיביות בדבר ביטול ההיתר בפועל והריסת האנטנה וזאת מאחר שלגבי אותה אנטנה מתנהל הליך בפני בית המשפט העליון, במסגרת עע"מ 4113/18 ועל כן הוראות אלו יקבעו על ידי בית המשפט העליון.

יובהר כי נכון לכתיבת מאמר זה, בינואר 2020, טרם ניתן פסק דין בהליך עע"מ 4113/18 הנ"ל ועל כן טרם ידוע מה הוכרע בו.

מוזמנים להתעדכן באתר שלנו ו/או לפנות לעורכת הדין הילי פרייס לקבלת ייעוץ משפטי אישי - פנו עכשיו!