מה אפשר לעשות במקרה של החלטה לבטל רישיון העסק?

כשם שהחוק מסמיך את הרשות המקומית לתת רשיון עסק, כך הוא גם מסמיך אותה לבטל אותו, במקרה הצורך. לדוגמא, בנימוק לפיו בעל העסק אינו מקיים את תנאי הרישיון או שבוצעה חריגת בנייה במבנה העסק.

הסמכות החוקית לביטול רישיון עסק מצויה בסעיף 7ג לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, אשר קובע שהרשות מקומית מוסמכת לבטל את רישיון העסק או להתלותו וזאת מיוזמתה שלה או מיוזמת נותן האישור.

הדרכים להתמודד עם החלטה לבטל רישיון עסק

אין ספק שביטול רישיון עסק קיים מהווה סנקציה חמורה ביותר ולמעשה עלול להוות גזר דין מוות לעסק. גם המחוקק היה מודע לכך ועל כן הוא קבע שאין לבטל רישיון עסק לפני שניתנה לבעל העסק ההזדמנות להשמיע את טענותיו. כך קובע סעיף 7ג(ג) לחוק.

כלומר, המחוקק הטיל על רשות הרישוי את החובה לערוך הליך שימוע לבעל העסק שהיא שוקלת לבטל את רישיון העסק שלו וזאת לפני שהיא מקבלת החלטה סופית לבטל את רישיון העסק. במסגרת הליך השימוע, בעל העסק גם רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.

במידה והרשות המקומית הודיעה על ביטול רשיון העסק ללא מתן הזדמנות לבעל העסק להשמיע את טענותיו כאמור, הדבר יכול להוות עילה לביטול החלטת ביטול רישיון העסק, בטענה שהחלטת הביטול התקבלה שלא כדין.

מכל מקום, במידה והתקבלה החלטה סופית על ביטול רישיון העסק, על הרשות המקומית או נותן האישור שקיבלו החלטה זו לשלוח לבעל העסק הודעה על כך תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטת הביטול. ביטול הרישיון ייכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום ההודעה כאמור. כך קובע סעיף 7ג(ד) לחוק.

במקרה כזה, בעל העסק רשאי להגיש עתירה מנהלית כנגד החלטת ביטול רישיון העסק בפני בית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים.

במסגרת העתירה המנהלית, ניתן לתקוף את החלטת ביטול רישיון העסק במידה והיא מנוגדת לכללי המנהל התקין. מדובר, למשל, במקרים בהם ניתן לטעון שההחלטה חורגת ממתחם הסבירות או שהינה בלתי מידתית, מפלה את בעל העסק לעומת בעלי עסקים דומים אחרים, פוגעת שלא כדין בזכות לחופש העיסוק של בעל העסק ועוד.

מהו שיקול הדעת השיפוטי לגבי ביטול רישיון עסק?

בפסיקה נקבע כי הדין לגבי ביטול רשיון קיים או אי חידוש רשיון קיים הינו חמור יותר מאשר לגבי סירוב לתת רשיון חדש וכי נדרשת זהירות יתר כאשר מדובר בביטול רישיון או אי חידוש רשיון להבדיל מאי מתן רישיון חדש. הרף הראייתי אשר נדרש לתמיכה בביטול רישיון קיים או אי חידוש רישיון הינו רף גבוה משל הרף הראייתי הנדרש לתמיכה בסירוב ראשוני לתת רשיון עסק חדש.

שכן, בעוד שלגבי סירוב לתת רישיון חדש, ניתן להסתפק בחשד סביר בלבד, ללא ביצוע חקירה לגבי אי כשירותו של המבקש לקבל את הרישיון, אז כאשר מדובר באי ביטול רישיון או אי חידושו, אין די בכך ויש צורך לערוך חקירה ולהזמין את המבקש להשמיע את טענותיו. כך נקבע בהליך בג"צ 237/81 יחזקאל דעבול נ' עיריית פתח-תקוה רשות הרישוי.

במסגרת עת"מ 25979-07-10 ברבון ואח' נ' עיריית בני ברק, נקבע שכאשר אדם מבקש לקבל רישיון, עליו מוטל נטל ההוכחה להוכיח שהוא עומד בתנאים הנדרשים לקבלת הרישיון.

אולם, כאשר רשות הרישוי מבקשת לבטל רישיון שניתן, נטל ההוכחה לשכנע בנחיצות ביטול הרישיון, מוטל עליה. הדבר נובע מכך שמי שיש לזכותו החלטה מינהלית, כגון מי שיש בידו כבר רישיון עסק, יש לראותו כמי שיש לו מעין זכות מוקנית או לפחות ציפייה לגיטימית שהמצב יימשך. לפיכך, כאשר הרשות רוצה לשנות מצב קיים, נטל הראיה מתהפך והשיקולים משתנים.

תיק זה עסק בהחלטת עיריית בני ברק לבטל רשיון עסק לצמיתות להפעלת מוסך שניתן לבעליו בשנת 1976 וזאת מהטעם שהשימוש בו אינו תואם עוד את התכנית שפורסמה לגבי שטח המוסך בשנת 2001. בעלי המוסך טענו שהם לא ידעו על דבר קיומה של התכנית וכי בשטחים הכלולים בתכנית לא הוצבו שלטי הודעה בדבר התכנית כנדרש ולכן הם לא הגישו התנגדות לתכנית.

בית המשפט פסק שהעירייה ביטלה את רשיון העסק והחליטה שלא להאריך את ההיתר שניתן לו לשימוש חורג, מבלי ליידע את בעלי העסק על כך ומבלי להודות בכך מפורשות. עוד קבע בית המשפט שביטול רשיון העסק של העותרים, הינו ביטול שנעשה שלא כדין, משיקולים לא ענייניים ובחוסר תום לב ולפיכך הוא בטל.

ביטול רשיון העסק כפי שנעשה מהווה התנהגות בלתי סבירה ובלתי מידתית של העירייה. בבסיס הביטול לא עמדו הצדקות נאותות ודבר הביטול לא הובא לידיעתם במועד ובכך נמנעה מהם זכות השימוע כנגר סגירת העסק המהווה מטה לחמם.

ככל שנדרש פינויו של העסק והפסקת השימוש החורג בו בהתאם לדרישות התכנית, על העיריה לפעול מול בעלי המוסך כנדרש על פי חוק וכפי שהיא פועלת לפינויים של עסקים פעילים אחרים המצויים בתחום התכנית ושיש צורך בפינויים.

שאלות נוספות? פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי מעוה"ד הילי פרייס!