צריך רישיון עסק למסיבה חד פעמית? בית המשפט הכריע!

בשנים האחרונות נערכות ברחבי ארץ יותר ויותר מסיבות רבות משתתפים, חד פעמיות, לרבות מסיבות טבע ומסיבות טראנס. לצורך ארגון מסיבות אלו, יש לעיתים לארגן אישורים מסויימים, לרבות בהתאם למספר המשתתפים במסיבה, כגון אישורים מטעם מד"א, כיבוי אש והמשטרה.

נוכח זאת, התעוררה השאלה האם כדי לארגן מסיבות חד פעמיות כאלו, יש צורך גם בהשגת רישיון עסק, לרבות רישיון עסק לאולם או גן לשמחות ולאירועים.

שאלה זו נדונה והוכרעה בפסק דין תקדימי ומעניין שניתן ביום 13.5.2019 על ידי השופט דרור קלייטמן בהליך רע"ס 65595-05-18 רישוי עסקים – מחוז מרכז משטרת ישראל נ' רועי פלג אשר התנהל בפני בית משפט השלום בכפר-סבא.

תיק זה עסק בכתב אישום שהוגש על ידי משטרת ישראל כנגד מי שאירגן מסיבת טבע שנערכה ביום 5.5.2019 ביער קולה וזאת בגין עיסוק בעסק ללא רישיון, לפי סעיף 4 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. 

מהראיות עלה שהמדובר היה במסיבה שהתרחשה בשטח אש ללא כל תיאום מראש ונתפסו בה סמים שונים על ידי המשטרה, כולל על גופו של הנאשם עצמו.

צריך או לא צריך רישיון למסיבה? טענות הצדדים

המשטרה טענה שהמסיבה לא היתה אירוע פרטי אלא בעלת מאפיינים של עסק, מהסוג של דיסקוטק, גן אירועים, במקום שבו מוגשים משקאות משכרים ועל כן היא היתה טעונה רישיון עסק לפי החוק.

להוכחת טענותיה, טענה המשטרה שהמדובר היה באירוע שבו השתתפו למעלה ממאה אנשים, כי הנאשם תכנן את האירוע זמן רב ותחום מומחיותו הוא מוסיקה ולפי בנתונים אלו יש על מנת להצביע כי מדובר בעסק.

בנוסף, הוכח שנגבה כסף מהמשתתפים וכל אחד היה מחויב לשלם. המשתתפים היו אנשים שונים ולא חברים קרובים אשר מוכרים לנאשם. למקום הובאו משקאות משכרים שנמכרו, וכן מקפיא, מערכת הגברה ואף אמבולנס. לפיכך, די בהפיכת המקום לגן אירועים באופן חד פעמי, על מנת שהאירוע יחייב הוצאת רישיון עסק.

הנאשם טען שכלל לא מדובר בעסק הטעון רישיון, אלא במסיבה פרטית בה חלקו המשתתפים בעלותה וכי גם אם היה עליו לדאוג לאישורים כלשהם לצורך ארגון המסיבה, הרי שרישיון עסק אינו אחד מהם.

לטענתו, המדובר במסיבה ראשונה ויחידה אותה ארגן ופירסם בפייסבוק ובסופו של דבר השתתפו בה כמאה אנשים. לא נגבה תשלום מראש עבור כניסה, ואין כל ראיה כי נגבה תשלום עבור משקאות משכרים. בשלב כלשהוא עבר אחד המשתתפים עם כובע וכל אחד תרם לכיסוי עלות המסיבה כיכולתו.

השיקולים של בית המשפט

פסק הדין קבע שלא הוכח שהמסיבה נערכה על ידי הנאשם לצרכי רווח ובדרך של עסק, ולא נסתרה טענת הנאשם כי הוא אמנם אירגן את המסיבה, אך עלותה מומנה בהשתתפות מרצון של מי שהיה מעוניין בכך מהמשתתפים.

נפסק כי לא הוצגה כל ראיה כי נתבקש מהמשתתפים תשלום מראש עבור ההשתתפות במסיבה, אלא הוצגה עדות לפיה בשלב כל שהוא במהלך המסיבה נעשה איסוף כספים בקרב המשתתפים כפי יכולתם. בנוסף, אין אמנם חולק שבמקום הוגשו משקאות משכרים, אולם לא ברור כיצד והאם בוצע תשלום עבורם.

אמנם, המונח עסק בחוק לרישוי עסקים אינו מצומצם רק לעסקים שנועדו לרווח, וזאת כאמור בפסק הדין בהליך רע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ' תנובה אולם גם אם היה מוכח שלנאשם היה רווח מארגון המסיבה, הרי שלא היה די בכך על מנת להרשיעו בביצוע עבירה של עיסוק בעסק ללא רישיון.

חוק רישוי עסקים אינו מגדיר מהי מהותו של עסק, אולם סעיף 4 לחוק זה קובע כי: "לא יעסוק אדם בעסק הטעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון".

משמעותם הפשוטה של המילים "יעסוק בעסק" אינה תואמת ארגון אירוע חד פעמי. הגדרתה הלשונית של המילה עסק במילון אבן שושן היא "מפעל מסחרי או חרשתי שאדם עוסק בו בקביעות".

תכליתו של חוק רישוי עסקים, כפי שניתן ללמוד מסעיף 1(א) לחוק זה, היא לשמור על איכות הסביבה, למנוע מפגעים לשלום הציבור, לשמור על בטיחות הנמצאים בעסק ובסביבתו, וכן לשמור על בריאות הציבור ועל חוקי התכנון והבניה ושירותי הכבאות.

אמנם, תכליות אלו רלוונטיות גם באירועים חד פעמיים, אך חוק זה יועד לשמירת תכליות אלו בעסקים, והוא אינו חל למשל על אדם המקיים באופן חד פעמי אירוע רב משתתפים בחצרו הפרטית, למרות שגם שם קיים הצורך בשמירה על אותן תכליות.

בית המשפט ביסס את החלטתו על פסק הדין החשוב שניתן בהליך ת"פ 5680/07 מדינת ישראל נ' אופק מערכות שיווק בע"מ תוך ציון שקביעותיו יפות גם למקרה דנן.

פסק דין זה עסק במסעדה, שהחזיקה ברישיון למסעדות ואשר הואשמה באי החזקת רישיון עסק לגן אירועים, לאחר שהיא אירגנה במקום אירוע חד פעמי.

בפסק דין זה נקבע כך:

"כידוע, מקומות רבים משמשים אכסניה חד-פעמית לשמחה או לאירוע כזה או אחר. בין שהדבר נעשה בתשלום כחלק מפעילותו העסקית של אותו מקום, ובין שהדבר נעשה שלא בתשלום ולא כחלק מפעילות עסקית. כך למשל, בעלי בתים שגודלם, או גודל החצר הסמוכה אליהם, מאפשרים זאת, מוסדות שונים העורכים אירועים הקשורים במוסד, ולעתים אף משכירים את המקום באופן חד-פעמי לעריכת אירוע פרטי, ועוד כיוצא באלו. לעתים קרובות, אירועים אלו נושאים אופי של "אולם שמחות" או "גן אירועים" לכל דבר ועניין. מוזמן שירות קייטרינג, והאירוח נושא אופי של "אירוע" מאורגן (עריכת שולחנות, בר משקאות, מלצרים וכדומה), ואף מושמעת מוסיקה על-ידי נגנים או על-ידי תקליטן (DJ).

היעלה על דעתו של מאן-דהו לומר כי אותו בית פרטי המארח את ה"אירוע", או אותו מוסד מארח, הופך להיות "אולם שמחות" או "גן אירועים". גם במקרים מסוג זה, שבהם מתקיים אירוע רב-משתתפים, יש צורך להבטיח את קיומם של אותם מרכיבים המצויים ביסוד תכליתו של רישיון עסק, ושבגללם יש חשיבות לקיומו של רישיון (כמו, הבטחת תנאי תברואה, תנאי סניטציה, תנאים בטיחותיים וביטחוניים, מניעת מפגעים סביבתיים וכדומה). כך בין אם האירוע נערך על-ידי עסק למטרת רווח, ובין אם נערך במקום פרטי (בית, חצר בית או משק). למרות זאת, אין מחלוקת כי אין צורך ברישיון עסק לניהול אולם שמחות או גן אירועים לשם קיום אירוע חד-פעמי. הדברים אמורים מבלי להיכנס לשאלה אם אירועים חד-פעמיים מעין אלו, מחייבים היתר לעריכת אירוע חד-פעמי, אם לאו".

יחד עם זאת, בית המשפט גם קבע שאין באמור לעיל כדי להכשיר קיום מסיבה במקום המוגדר כשטח אש ללא כל תיאום מראש, שגם נעשה בה שימוש בסמים וכן לא נערך כל תיאום או בירור לעניין התנאים הנדרשים על מנת להבטיח את שלום המשתתפים בה.

מסיבה כזו הנה פסולה ועל הרשויות לפעול בהתאם לכלים המצויים בידן כנגד תופעות מעין אלו, אולם חוק רישוי עסקים אינו המסגרת המתאימה לכך.

בהתאם לכך, זיכה בית המשפט את הנאשם מהעבירה של ניהול עסק ללא רישיון בגין מסיבת הטבע החד פעמית שאורגנה על ידו.

לסיכום, כאשר מדובר באירוע מסיבה / שמחה חד פעמי כמו מסיבות הטבע הנפוצות מאד בישראל, אין צורך ברישיון עסק לניהול אולם שמחות או גן אירועים, וזאת למרות שגם באירוע חד פעמי מתקיימים הצרכים שעליהם נועד להגן חוק רישוי עסקים, כגון הבטחת תנאי תברואה, תנאי סניטציה, תנאים בטיחותיים וביטחוניים, מניעת מפגעים סביבתיים וכדומה.

יחד עם זאת, הפטור מהצורך להשיג רישיון עסק לשם ארגון אירועים אלו, אינו אומר שגם לא צריך בהכרח להשיג היתרים ואישורים אחרים לשם ארגון אירועים אלו, בהתאם לנסיבותיהם הספציפיות ותנאי החוק.

עוד בנושא: דחיית בקשה לרישיון עסק