ביטול כתב אישום בגין ביצוע עבירת בנייה

אחת מדרכי הפעולה המקובלות לביטול כתב אישום פלילי ולרבות כתב אישום בגין ביצוע עבירת בנייה, הינה טענת הגנה מן הצדק. טענה זו מבוססת על העיקרון לפיו בית המשפט רשאי לבטל הליך פלילי שנוגד באופן מהותי את כללי הצדק וההגינות המשפטית. מדובר בעיקר במקרים בהם נעשתה אכיפה סלקטיבית, או כאשר לא ניתן להבטיח לנאשם הליך משפטי הוגן ויש חשש לעיוות הדין.  

המקור החוקי לטענה זו מעוגן במסגרת סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אשר קובע שאחת הטענות המקדמיות שהנאשם רשאי לטעון הינה טענת הגנה מן הצדק, לפיה "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

עם זאת, בית המשפט יידרש למהלך הרדיקלי של ביטול כתב האישום רק במקרים נדירים וקיצוניים שבהם נפלו פגמים חמורים ביותר באופן התנהלות הרשות, שעולים כדי פגיעה מהותית בתחושת הצדק וההגינות וכאשר לא ניתן לרפא את הפגמים הללו באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול כתב האישום. כך נקבע בע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ.

בע"פ 5672/05 טגר בע"מ נ' מדינת ישראל, גם נקבע שהפרמטר המרכזי בבחינת הטענה של הגנה מן הצדק הינו "מפלס השערורייתיות" שבהתנהגות הרשות, אך יחד עם זאת יש לבחון נתונים נוספים, כגון מעורבות הנאשם עצמו ועוצמת התלות בין פעולותיו לבין פעולות הרשות.

מהי טענת הגנה מן הצדק בגין היעדר חקירה ראויה?

אחת העילות לטענת הגנה מן הצדק הינה היעדר חקירה ראויה ומתן הזדמנות נאותה לנאשמים להעלות את טענותיהם לפני שהוחלט להגיש כתב אישום נגדם.

עילה זו מתבססת על העיקרון לפיו לפני שמוחלט להגיש כתב אישום ועל מנת להבטיח ששיקול הדעת בעניין זה יופעל בצורה ראויה, אז יש לנהל חקירה מקיפה ולבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כולל חקירת החשוד עצמו ולתת לחשוד את זכות הטיעון ובירור טענותיו באופן הוגן וראוי וזאת בטרם יוכרע גורלו באם יוגש נגדו כתב אישום אם לא.

במידה ולא נעשה כך ומדובר במצב בו לא ניתן להבטיח משפט הוגן לנאשם וכאשר העמדתו לדין פוגעת בעקרונות של צדק והגינות בשל התנהלותה הקלוקלת של התביעה, אז על בית המשפט לשקול את הצעד הקיצוני של ביטול כתב האישום.

כך נקבע בתיק תו"ב 27863-09-18 מדינת ישראל נ' בוריס ווצוק, אשר התנהל בפני בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה.

תיק זה עסק בנאשמים שהפעילו מועדון בנכס שיועד לשימוש תעשייתי ועל כן הוגש נגדם כתב אישום בגין שימוש בנכס בסטייה מהיתר הבנייה התקף לגביו.

הנאשמים טענו שיש לבטל את כתב האישום נגדם בהתבסס על טענת הגנה מן הצדק, בעיקר מאחר שכתב האישום הוגש נגדם מבלי שהם זומנו לחקירה ומבלי שניתנה להם ההזדמנות להעלות את טענותיהם בפני רשויות התביעה לפני שהוחלט על הגשת כתב האישום נגדם. דבר שלטענתם היה מוביל את הרשויות למסקנה שאין מקום להגיש נגדם כתב אישום.

בנוסף, בקשתם לפרקליטות לעיכוב ההליכים או לביטול כתב האישום נדחתה לאלתר ומבלי שניתנה להם התחושה ולו למראית עין, כי עניינם נשקל לעומק בטרם קבלת ההחלטה. לדבריהם, התנהלות זו מהווה פגיעה מהותית בזכויותיהם ובתחושת הצדק וההגינות, שיש בה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום נגדם.

לעומת זאת, המדינה טענה שלנאשמים דווקא ניתנה הזדמנות להעלאת טענותיהם לפני הגשת כתב האישום נגדם וזאת במסגרת התראת הפיקוח וכן במסגרת התראת התובעת.

בית המשפט קבע, בהסתמך על הראיות שהוצגו, כי אכן נפלו פגמים מהותיים בהתנהלות התביעה וזאת מאחר שלא בוצעה חקירה ראויה ולא ניתנה לנאשמים הזדמנות נאותה להעלאת טענותיהם בטרם יוכרע עניינם. 

אמנם נשלח לנאשמים מכתב התראה, אך לא ניתן לומר שמשלוח מכתב ההתראה הוא פעולת החקירה המספיקה והראויה לאיסוף הראיות, בטרם יוחלט אם להגיש כתב אישום נגד הנאשמים. יש לבצע את החקירה תוך הקפדה על זכויות החשוד, מתן הסברים מקיפים ומלאים אודות זכויותיו וההשלכות של הפעולות שיעשה, דבר שלא נעשה  במקרה דנן. בנוסף לכך, גם דחיית הבקשה לעיכוב ההליכים במהירות הבזק, מעידה על התנהלות פגומה.

עוד נקבע כי לא ניתן לרפא את הפגמים הללו באמצעי פחות דרסטי מאשר ביטול כתב האישום, מאחר ומדובר בפגמים שפוגעים בתחושת הצדק בצורה כבדה ומשמעותית ואין בנמצא אמצעי אחר, פחות דרסטי, שיהיה בו כדי להבטיח ניהול הליך הוגן לנאשמים. בהתאם לכך הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום.

יש לך שאלות נוספות בנושא? עוה"ד הילי פרייס תשמח לעמוד לשירותך.

פנה/י עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות!