מה אפשר לעשות במקרה של דחיית בקשה לרישיון עסק?

במקרה של דחיית בקשה לקבלת רישיון עסק, יש להסדיר את הנושא מול גורם הרישוי אשר סירב לתת את אישורו לקבלת הבקשה וזאת בין אם מדובר בגורם ששייך לרשות המקומית ובין אם מדובר בגורם ממשלתי.

תחילה, יש לברר מול גורם הרישוי הרלוונטי את מהות הנימוק לסירובו לאשר את הבקשה ולבדוק עמו כיצד ניתן ליישב את העניין.

במידה והדבר לא צלח ולאחר שמוצו כל אפשרויות הסדרת הנושא באופן ישיר מול גורם הרישוי הרלוונטי, ניתן לנקוט בהליכים משפטיים לצורך שינוי / ביטול החלטת דחיית הבקשה לרישיון עסק.
הליכים אלו כוללים הגשת השגה בפני גורם הרישוי  שסירב לקבל את הבקשה, או הגשת עתירה מנהלית בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כפי שיובהר להלן.

הגשת השגה על החלטה לדחיית בקשה לקבלת רישיון עסק

ניתן להגיש השגה על החלטה לדחות בקשה לרישיון עסק של רשות הרישוי המקומית או של נותן אישור, לפי העניין וזאת בהתאם לסעיף 7ג5 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 וכן לסעיף 11ד לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס"א-2000. את נוסח ההשגה יש להגיש בהתאם לטופס 9 לתקנות הללו.

ההשגה צריכה להתייחס למסמך או תנאי שנדרש על ידי רשות הרישוי או נותן האישור לפי החוק, לרבות תנאי שנקבע במפרט האחיד, אך למעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק, או על סירוב לתת רישיון עסק או היתר זמני או היתר מזורז.

במסגרת ההשגה יש לפרט את גורם הרישוי שלגביו מוגשת ההשגה, הדרישה או ההחלטה נשוא ההשגה, מועד קבלתה, העילות להשגה והצעות המשיג שיהוו חלופה לדרישה, ככל שיש לו כאלה.

מבחינה פרוצדוראלית, יש להגיש את ההשגה בפני גורם מוסמך ארצי, קרי, גורם שהוסמך לדון בהשגות ברשות המקומית וכן במשרדי נותני האישורים השונים, בכפוף לתשלום אגרה, תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה או ההחלטה שעליה הוגשה ההשגה.

ככלל, על הגורם המוסמך הארצי להכריע בהשגה ולהעביר את החלטתו המנומקת בכתב למשיג ולרשות הרישוי, בתוך 30-60 ימים ממועד הגשת ההשגה, למעט במקרים הבאים.

במידה והגורם המוסמך הארצי ימצא שההשגה הוגשה על אופן היישום של דרישה שנקבעה במפרט האחיד או בחיקוק, אשר נוגעת לעסק שלגביו הוגשה ההשגה בלבד ואינה מעוררת שאלה לעניין פרשנות הדרישה, רשאי הוא להעביר את ההשגה להכרעתו של גורם בכיר בתחום המחוז שבו מצוי העסק ובלבד שאותו גורם לא קיבל את ההחלטה שעליה הוגשה ההשגה.

הגורם המחוזי יעביר את החלטתו המנומקת בכתב למשיג תוך 30 ימים ממועד הגשת ההשגה למשרד הגורם המוסמך הארצי.

במידה והגורם המוסמך הארצי יסבור שההשגה מצדיקה שינוי במפרט האחיד, עליו להעביר אותה לנותן האישור והוא יחליט בעניין השינוי האמור כאמור בתקנה 11ב לתקנות.

במידה ומדובר בהשגה שעניינה טענה לאי התאמה בין דרישת נותן אישור לדרישת רשות הרישוי, ההשגה תוכרע על ידי גורם מוסמך ארצי במשרד נותן האישור, לאחר ששמע את טענות רשות הרישוי לגבי העניין שבמחלוקת.

במידה ומדובר בהשגה שעניינה טענה לאי התאמה בין דרישות נותני אישור שונים, ההשגה תוכרע בהסכמה בין הגורמים המוסמכים הארציים הנוגעים בעניין. אם הם לא הגיעו להסכמה, עליהם לפעול לפי הוראות תקנה 11ב(ג) לתקנות.

חשוב להבין שעצם הגשת ההשגה איננו מבטל או מקפיא אוטומטית את החלטת דחיית הבקשה וכי לשם כך יש להגיש גם בקשה ספציפית להתלות את תוקפה של דרישה או החלטה שעליה הוגשה ההשגה בפני הגורם המוסמך הארצי וזאת בנוסף לנוסח ההשגה כשלעצמו. במידה והגורם המוסמך הארצי החליט לקבל בקשה זו, תועבר ההחלטה למשיג ולרשות הרישוי ויפורטו בה נימוקי ההחלטה ותקופת ההתליה.

עתירה מנהלית על החלטה לדחיית בקשה לקבלת רישיון עסק

ניתן להגיש עתירה מנהלית על החלטה בדבר סירוב לתת רישיון, קביעת תנאים מסוימים ברישיון שלדעת מבקש רישיון העסק אינם סבירים, או ביטולו של רישיון, בפני בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

במסגרת העתירה, ניתן לטעון כי ההחלטה שמבקשים לתקוף הינה החלטה אשר נוגדת את כללי המשפט המינהלי התקין, בהיותה לא סבירה, או לא מידתית, מפלה, נגועה בשיקולים זרים, נוגדת שלא כדין את חופש העיסוק וכדומה.

כך, לדוגמא, במסגרת עת"מ 66414-01-18  איגור רובין נ' עיריית חיפה, נדונה עתירה במסגרתה ביקש העותר להורות לעיריית חיפה ולמשטרת ישראל לחזור בהן מהודעות הסירוב שניתנו על ידן לבקשתו לפתיחת מועדון חשפנות.

המשטרה התנגדה לפתיחת העסק מהטעם לפיו העסק אינו עומד בתבחיני המשטרה וכן בשל קיום ידיעות מודיעיניות לפיו בעל העסק מתכוון למעשה להפעיל את המקום כבית בושת במסווה של מועדון חשפנות ותוך שיתוף פעולה עם גורמים עבריינים בתחום תעשיית המין.

עיריית חיפה הודיעה שהיא מתנגדת לפתיחת העסק מהטעם לפיו מיקומו בחזית רחוב הומה אדם אינה תואמת את מדיניות העירייה, לפיה אין להתיר פעילות של מועדוני חשפנות באזורי מגורים או בקרבתם, באזורי תיירות ובקרבת בתי מלון ובאזורים מסחריים הומי אדם, לרבות מרכזי קניות מקורים ושאינם מקורים וכי לא תותר כניסת ילדים מתחת לגיל 17.  

העותר טען שסירובם של העירייה והמשטרה לפתיחת העסק הינו שרירותי וחסר בסיס עובדתי ומהווה אפליה לרעה שלו, גורם לפגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק שלו וכן נגוע בחוסר סבירות קיצונית ובשיקולים זרים.

העירייה והמשטרה טענו שהחלטתם סבירה ומידתית וכי היא התקבלה רק לאחר שנשקלו כל השיקולים והעובדות הרלוונטיות ועל כן לא קיימת כל הצדקה בהתערבות בהחלטתם.
אבל, בית המשפט המנהלי דחה את העתירה.

לגבי החלטת העירייה, נקבע כי מדיניות העירייה מיישמת בצורה סדירה ושיוויונית ומידתית את הקריטריונים השונים, לרבות מניעת מפגעים ומטרדים, מניעת סכנה לשלום הציבור, הגנה על בריאות הציבור וכל זאת תוך מתן משקל ראוי לחופש העיסוק.

לגבי החלטת המשטרה נקבע כי עמדת המשטרה לפיה קיים סיכון של ממש כי הפעלת מועדון החשפנות של העותר תיעשה בשיתוף פעולה עם גורמים עבריינים בתחום תעשיית המין, הינה עמדה סבירה, שנשענת על בסיס עובדתי סביר ובהתאם לכך לא ניתן לקבוע לגביה כי היא נגועה בחוסר סבירות מהותי המצדיק את התערבותו של בית המשפט.

דחו את הבקשה שלך לרישיון עסק ועדיין לא הבנת מה עליך לעשות עכשיו? עוה"ד הילי פרייס, מומחית לרישוי עסקים, תשמח להעניק לך ייעוץ משפטי ללא התחייבות.

פנה/י אלינו לקבלת ייעוץ משפטי אישי!