קבלת כתב אישום בשל הפעלת עסק ללא רישיון

ניהול עסק ללא רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון מהווה עבירה פלילית לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. לפיכך, בעל עסק שהפעיל עסק ללא רישיון חשוף לקבלת כתב אישום וניהול משפט פלילי כנגדו, על כל מה שכרוך ונובע מכך.

במידה וקיבלת כתב אישום בגין עבירת הפעלת עסק ללא רישיון, חשוב שתדע לאלו עונשים הינך חשוף במידה וחלילה גם תורשע בתום המשפט הפלילי שיתנהל כנגדך. יחד עם זאת, מבהירה עוה"ד הילי פרייס, חשוב שגם תדע שיש לך זכות להביע את טענותייך לפני הגשת כתב האישום וכי הפרת זכות זו יכולה להביא אף לביטול כתב האישום נגדך, כפי שיוסבר להלן.

מהם העונשים בגין הפעלת עסק ללא רישיון?

ראשית, בעל העסק שהורשע בתום המשפט הפלילי בביצוע עבירת הפעלת עסק ללא רישיון, חשוף לקבלת עונש מאסר עד 18 חודשים או קנס של עשרות אלפי שקלים כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. כך קובע סעיף 14 לחוק.  

שנית, סעיף 16 לחוק קובע שבית המשפט רשאי להטיל על בעל עסק, שהורשע לפי סעיף 14 לחוק, או לפי הוראה בחיקוק אחר שקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי החוק, גם את העונשים הבאים וזאת בנוסף לכל עונש אחר שיטיל עליו:

1. לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שתקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק.
2. לצוות על בעל העסק להימנע באותו עסק מכל פעולה שתפורט בצו.
3. לצוות שלא ינהל אדם במבנה העסק עסק טעון רישוי ללא רישיון ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן יש לו רישיון לניהול עסק זה.

סעיף 17 לחוק אף קובע שבית המשפט רשאי להטיל צו לפי סעיף 16 כבר עם הגשת כתב האישום ועוד לפני ההרשעה בתום המשפט הפלילי. תוקף הצו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו.

סעיף 18 לחוק קובע כי מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי סעיפים 16 או 17 לחוק וכן צו הפסקת פעולות לפי סעיף 22א לחוק או צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 22ב לחוק, דינו מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ואם הוא תאגיד, דינו כפל הקנס כאמור וכן קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו.

שלישית, במידה ובעל העסק הנו תאגיד, הוא צפוי לקבל בגין הרשעה בביצוע עבירת הפעלת עסק ללא רישיון את כפל קנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. כך קובע סעיף 14 לחוק. החוק גם מטיל עונשים אישיים על נושאי המשרה בתאגיד שהורשע בהפעלת עסק ללא רישיון ולא רק על התאגיד עצמו וזאת בהתאם לסעיף 15 לחוק.

סעיף 15(ג) לחוק קובע כי נושא משרה לעניין סעיף זה הינו מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

סעיף 15(א) קובע שנושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי החוק בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו וכי נושא משרה שהפר הוראה זו דינו מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.

סעיף 15(ב) אף קובע חזקה לרעת נושא המשרה, לפיה בכל מקרה בו נעברה עבירה לפי החוק בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, קמה חזקה לפיה נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי 15(א) לחוק, אלא אם כן הוא יוכיח שהוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

רביעית, סעיף 19 לחוק גם מבהיר ששום דבר בחוק רישוי עסקים לא בא לגרוע מסמכות בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, אולם בעל העסק לא ישא באחריות הן לפי חוק רישוי העסקים והן לפי פקודת בזיון בית המשפט.

חשוב לשים לב כי הקנסות המוטלים בשל ניהול עסק ללא רישיון הנם קנסות כבדים במיוחד ועשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים.

זכות הטיעון של בעל העסק לפני הגשת כתב אישום בגין הפעלת עסק ללא רישיון

בפסיקה נקבע שלרשות החוקרת עומדת הזכות ואף החובה לחקור את החשוד ולגבות את גרסתו לחשדות המופנים כלפיו, בין היתר על מנת שהיא תבחן גרסתו, שמא יש בפיו הסבר שיש בו למנוע הגשת כתב אישום. גביית גרסה יש בה כדי לקדם את החקירה, למנוע שיבושה ולאפשר חקירת הטענות כדבעי.

לפיכך, על הרשות המאשימה חלה חובה לחקור את החשודים בטרם הגשת כתב אישום וכן חלה עליה חובה כרשות מנהלית, לקבל החלטה מושכלת, טרם העמדת אזרח לדין. על מנת לקבל החלטה מושכלת, יש לערוך בחינה של טענותיו והסבריו, על דרך של גביית הודעתו, תוך מתן אפשרות זכות טיעון ועליה לעשות כל שבידה על מנת להימנע מעיוות דין. כך נקבע בהליך רע"ס 42789-05-15 מדינת ישראל נ' א.צ.ח. השקעות בע"מ.

זכות הטיעון של החשוד בביצוע עבירה פלילית עוגנה במסגרת הנחיית מחלקת ייעוץ וחקיקה / פלילי של משרד המשפטים בדבר מתן זכות טיעון לחשוד לפני הגשת כתב אישום, מיום 26.12.2016. הנחייה זו קובעת שעל יחידות התביעה העירונית, יחידות התביעה של משרדי הממשלה וגם יחידות הסמך אשר אין להן סמכות חקירה, לשלוח לחשוד הודעה על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום.

על הודעה זו לכלול את עיקרי העובדות המהוות את העבירה, סעיף העבירה בה הוא חשוד וכן לתת לחשוד הזדמנות להעלות בפני הרשות טענות בכתב, באופן לפיו במכתב יצוין שהחשוד רשאי, אך אינו חייב, לשלוח בכתב את טענותיו בעניין לא יאוחר משלושים ימים מיום קבלת ההודעה.

אם לא ענה החשוד תוך שלושים ימים, ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום. אין מניעה שאת המכתב ימסור הפקח לידיו של החשוד ואין מניעה שגרסת החשוד תימסר לרשות בעל פה, אך לא בפני הפקח במעמד מסירת הדו"ח.

בכך יממש החשוד את זכות הטיעון שלו, הנובעת גם מחובת הרשות הפועלת כגוף מנהלי, אף אם לא בדרך של חקירה פרונטאלית. ההנחה היא שדברי החשוד בכתב שיגיעו לרשות לא יוכלו לשמש כראיה נגדו בבית המשפט, בהיעדר סמכות חקירה ובהיעדר אזהרה ואי העמדת החשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין.

אין באמור כדי לפגוע בסמכות המשטרה או גורמים אחרים בעלי סמכות חקירה לזמן את החשוד לחקירה בעבירות אלה, אולם יש להקפיד על תיאום בין הגורמים השונים כאשר נעשה שימוש בסמכות זו.

למען הסר ספק יובהר כי אין מדובר בזכות השימוע, הקבועה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982, אלא בתחליף להשמעת גרסה מצד החשוד, אשר במקרים אחרים נעשית במסגרת חקירה וכן יובהר כי ההנחיה אינה עוסקת בעבירות מנהליות ובעבירות קנס.

בפסיקה נקבע כי העובדה שמדובר בהנחייה, אין משמעה שרשויות המדינה אינן חייבות לפעול לפיה וזאת כאמור בהליך תו"ב 29220-06-13 נעמי ארז ואח' נ' מדינת ישראל.  

במסגרת הליך רע"ס 70279-03-17 גל שן גרופ 2007 בע"מ נ' מדינת ישראל, אשר נדון בפני בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, נקבע כי אי זימון חשוד לחקירה לשם מתן גרסתו לפני הגשת כתב אישום עלול להוות פגם בהליך, שבמקרים מסוימים ניתן לרפאו רק באמצעות ביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק. במקרה כזה ניתן יהיה להגיש את כתב האישום מחדש רק לאחר זימון הנאשם לחקירה, כאמור.   

תיק זה עסק בנאשמים שהוגש נגדם כתב אישום בגין הפעלת מסעדה ללא רישיון עסק בירושלים.
 
הנאשמים טענו שהם לא זומנו לחקירה לפני הגשת כתב אישום ולא ניתנה להם הזדמנות למסור גרסתם במסגרת הליך החקירה אצל הרשות החוקרת ועל כן מדובר בפגם בהליך בניגוד להנחיות הנ"ל, אשר מצדיק ביטולו של כתב האישום בשל הגנה מן הצדק.

המדינה טענה שהיא ערכה ביקור במסעדה, השאירה בה הודעה על ניהול עסק ללא רישיון, אשר נמסרה לעובד שנכח במקום וכי מסירת הודעה זו מהווה הזדמנות לבעל העסק למסור את גרסתו, אולם הנאשמים בחרו להתעלם מהודעה זו ולא פנו למחלקת קידום עסקים. לפיכך, לטענתה, לא נפל פגם בהליך.

עוד טענה המדינה כי שלב החקירה נועד להגיע למסקנת אמת על אודות קיומה של עבירה וזהות העבריין וכי לא ברור כיצד נפגע ערך בירור האמת. הנאשמים לא העלו בבקשתם טענה שהייתה עלולה להוביל לכך שלא היה מוגש כתב אישום מלכתחילה וטענה בדבר היעדר חקירה כשלעצמה אינה יכולה להוביל לביטול ההליך המשפטי.

במצב זה, בו גם לאחר הגשת כתב האישום לא העלו הנאשמים טענה אשר יכולה הייתה למנוע את הגשת כתב האישום, לא ברור כיצד נרמסו זכויותיהם. בנוסף, גם במקרים שבהם לא בוצעה חקירה אין בכך להביא לביטול כתב האישום וניתן לרפא את הפגם באמצעי אחר, כמו למשל, לאפשר לנאשמים למסור גרסתם בפני בית המשפט.

בית המשפט ציין שסעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982, מקנה לבית המשפט סמכות להורות, בין היתר, על ביטול כתב אישום, מקום בו מצא בית המשפט, שהגשתו של כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי, עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

החלתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק טעונה בחינה בת שלושה שלבים וזאת כאמור בהליך ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ.

בשלב הראשון, על בית המשפט לזהות פגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם, במנותק משאלת אשמתו או חפותו.

בשלב השני, על בית המשפט לבחון אם יש בקיומו של ההליך הפלילי, חרף הפגמים, משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בית המשפט נדרש לאזן בין האינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי וליתן דעתו לנסיבותיו הקונקרטיות של ההליך המתנהל בפניו.

בשלב השלישי, מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך הפלילי אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים יותר ומידתיים יותר מביטול כתב האישום.

במקרה זה, הפגם הנטען בהליך הוא אי מתן אפשרות לחשוד למסור את גרסתו טרם הגשת כתב אישום.

מעיון בהנחייה הנ"ל עולה כי על ההודעה בעניין הגשת כתב אישום להיעשות בכתב, תוך מתן אפשרות לחשוד, ככל שהוא רוצה בכך, את האפשרות להגיב לטענות אלה.

אבל, במקרה דנן, נמסרה לעובד בעסק רק הודעה על ניהול עסק ללא רישיון על ידי מפקח רישוי עסקים ופרט להודעה זו, לא נשלחה לנאשמים שום הודעה בכתב על הכוונה להגיש נגדם כתב אישום, תוך ציון האפשרות כי הם רשאים להעלות טענותיהם בכתב.

מכאן, שהנאשמים לא הוזמנו להשמיע את גרסתם כפי שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי. אין במסירת הודעה כי הם מנהלים עסק ללא רישיון תחליף למסירת הודעה הכוללת מתן אפשרות לחשוד להעלות טוענותיו בכתב. על הרשות, כרשות מנהלית, חלה חובה שאינה משתמעת לשני פנים, לגבות גרסה מהחשוד ולזמנו כדין לחקירה כאמור, לאחר שנשלחה או נמסרה לו הודעה בכתב וניתנה לו ההזדמנות להגיב בכתב או בעל פה.

אין מחלוקת כי לבית המשפט ולציבור אינטרס למצות עם מי שמנהל עסק ללא רישיון את הדין, על מנת שלא ייפתחו עסקים ללא רישיון ולשם הגנה על שלום הציבור. ואולם, יש להקפיד הקפדה יתרה כי זכויותיהם של חשודים ונאשמים יישמרו ומהלכים בלתי ראויים של הרשות יפסלו לשם הרתעה מנקיטת מהלכים דומים.

עוד נקבע כי בנסיבות המקרה דנן לא ניתן לרפא את הפגם הבסיסי הנ"ל באמצעים מתונים יותר מביטול כתב האישום.

בהתאם לכך הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום, אם כי הוא גם הבהיר שאין בכך כדי למנוע הגשתו של כתב האישום מחדש, לאחר שמיעת הנאשמים ובחינת טענותיהם.

הוגש נגדך כתב אישום בגין הפעלת עסק ללא רישיון? מומלץ מאוד לא לפעול לבד ולהיעזר בעורך דין מנוסה, אשר בקי בדיני רישוי עסקים, שינהל עבורך את ההליך המשפטי.

פנה/י עכשיו לעו"ד הילי פרייס לקבלת ייעוץ משפטי!