הבעייתיות בהליכי רישוי עסקים

הליכי רישוי העסקים הינם הליכים שמורכבים ממספר שלבים ומתנהלים במסגרת יחידת רישוי העסקים של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא העסק.

בפועל, הלכה למעשה, הליכי רישוי העסקים בארץ נחשבים כהליכים ידועים לשמצה, בשל היותם ארוכים, מייגעים ומסורבלים וזאת בעיקר בשל עודף בירוקרטיה ורגולציה ועומס פעילות של גורמי הרישוי וכן בשל היעדר מדיניות אחידה ושקופה בקרב גורמי הרישוי השונים, כפי שיוסבר להלן על ידי עו"ד הילי פרייס.

עודף בירוקרטיה ורגולציה

הליכי רישוי העסקים בארץ נחשבים להליכים מסורבלים, ממושכים, מייגעים ועתירי בירוקרטיה, מאחר והם כרוכים בעיקרם בהשגת אישורים מטעם גורמי רישוי רבים ומגוונים.

מדובר בגורמי רישוי בתוך הרשות המקומית, כגון מחלקת התברואה, מחלקת התנועה, מחלקת הביוב, מחלקת ההנדסה ועוד וכן מטעם גורמי רישוי ממשלתיים מסוימים, כגון משרד הבריאות, משרד התמ"ת, המשרד לאיכות הסביבה, משטרת ישראל, שירותי הכבאות ועוד.

לשם השגת אישורים אלו, נדרשים מבקשי רישיונות העסק לעמוד בתנאים ובדרישות שהוצבו להם על ידי גורמי הרישוי השונים, לרבות במסגרת ביקורות שנעשות על ידם בשטח העסק עצמו. 

ריבוי גורמי הרישוי והרגולטורים השונים בארץ מאלץ את מבקשי רישיונות העסק לכתת את רגליהם ביניהם, חזור ושוב וזאת על מנת ללמוד על דרישותיהם וכמובן לעמוד בהן ולקבל את אישורם לרישיון העסק.

בנוסף, הליכי בדיקת הבקשה לרישיון עסק כרוכים לעיתים, כאמור, גם בביצוע ביקורות בעסק מטעם גורמי הרישוי, על מנת לבדוק את עמידתו בתנאים שהוצבו לו לצורך קבלת רישיון העסק. אולם, במקרים רבים, המפקחים מטעם גורמי הרישוי מתמהמהים להגיע לצורך ביצוע הביקורת בעסק, או לא מגיעים כלל וגם כשהם כבר מגיעים, הם מתעכבים בשיגור תשובותיהם בדבר ממצאי הבדיקה.

הבירוקרטיה בענף רישוי העסקים גורמת לבעלי עסקים רבים להפעיל את  עסקיהם ללא רישיון עסק כדין. מנתונים שפירסם משרד הפנים לגבי מצב רישוי העסקים בארץ נכון לשנת 2015, עלה שכשליש מהעסקים בארץ פועלים למעשה ללא רישיון עסק.

התפלגות הסיבות העיקריות לחוסר ברישיון עסק עקב אי עמידה בהוראות החוק, הינן כמפורט להלן.

כיבוי אש 35%, תכנון ובנייה 33%, משרד הבריאות 17%, אחר, כולל משרדי ממשלה כגון משרד התחבורה, משרד החינוך, משרד התשתיות 12%, משטרת ישראל 11%, משרד הגנת הסביבה 7%, משרד הכלכלה 3% ומשרד החקלאות 2%.   

בעיית עודף הבירוקרטיה והרגולציה דרדרה את ישראל במסגרת מדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, למקום ה-54 מתוך 190 מדינות בסוף שנת 2017 וזאת לאחר מדינות כגון מקסיקו, קוסובו, קזחסטן, מלזיה ועוד. לשם השוואה, עד לפני עשור, ישראל דורגה בעשיריה השנייה במדד זה.

גם מדד ה-PMR - Product Market Regulation, של ארגון ה-OECD, אשר נוהג לחלק את רמת הרגולציה של המדינות החברות בו לשלוש דרגות, דירג את ישראל בשנת 2013 בדרגה החמורה ביותר וזאת לאחר מדינות כגון מקסיקו, הודו, אינדונזיה ועוד.

היעדר מדיניות אחידה ושקופה בקרב גורמי הרישוי

בעיה נוספת הקשורה לרישוי העסקים בארץ מתבטאת בהיעדר מדיניות אחידה ושקופה לגבי דרישות גורמי הרישוי השונים, אשר מתבטאת בעיקרה בהיעדר מפרטים אחידים וכן בחוסר מידע נגיש אודות דרישות אלו.   

עקרונית, הדין בנושא רישוי העסקים הינו זהה ואחיד לכל גורמי הרישוי, הן לגבי הרשויות המקומיות והן לגבי נותני האישור הממשלתיים, כך שלכאורה כל הגורמים הללו אמורים לנהל מדיניות זהה בעניין רישוי העסקים, ללא יוצא מהכלל.

אבל, בפועל, כל רשות מקומית מנהלת מדיניות משלה בעניין זה, עם קריטריונים, סטנדרטים ודגשים משלה. כתוצאה מכך, קיימת חוסר אחידות לגבי מדיניות רישוי העסקים של הרשויות המקומיות השונות.

אם לא די בכך, אז במקרים מסוימים אותה רשות מקומית עצמה איננה מיישמת באופן אחיד את המדיניות שהיא עצמה קבעה וזאת בשל אילוצים הנדסיים, סיבות ביטחוניות, אי בהירות ועמימות לגבי הקריטריונים ואופן יישומם וכיוצא בזה.

בעיית חוסר האחידות במדיניות רישוי העסקים קיימת כאמור לא רק בקרב הרשויות המקומיות, אלא גם בקרב נותני האישורים הממשלתיים, כגון משטרת ישראל, רשות הכבאות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות ועוד.

למרות שמדובר בגורמים ממשלתיים, אשר אמורים להנהיג מדיניות אחידה וממלכתית בתחום רישוי העסקים, בפועל, גורמים אלו מציבים לעיתים דרישות שונות במחוזות שונים וזאת לאותם עסקים. 

כתוצאה מחוסר האחידות בכל הקשור למדיניות רישוי העסקים והתנאים להוצאת רישיון עסק, נוצרים מצבים אבסורדיים בהם שני בעלי עסקים זהים לחלוטין נאלצים להתמודד עם דרישות שונות כתנאי להוצאת רישיון העסק, לעיתים גם כשמדובר בעסקים שנמצאים בתוך אותה רשות מקומית.

למותר לציין כי הבעיות הללו מקשות על בעלי העסקים בארץ להתארגן מבעוד מועד ולתכנן כראוי את עתיד העסקים שלהם, לוח הזמנים שלהם, אופן הפעילות, מימונם הפיננסי ועוד.  

אחד הפתרונות שגובשו בעניין זה הינו הטלת חובת גיבוש ופרסום מפרטים אחידים על המשרדים הממשלתיים, כפי שנקבע כבר בשנת 2010, במסגרת תיקון 27 לחוק רישוי עסקים.

אבל, בפועל משרדי הממשלה לא הזדרזו, בלשון המעטה, לעמוד בחובה זו ועל כן תיקון 34 לחוק, משנת 2018, הטיל עליהם סנקציה חמורה לפיה גורם ממשלתי שלא יעמוד בחובה זו תוך תקופה של שנתיים עד 4 שנים, מיום 1.1.2019, לא יוכל להתנות מתן רישיון עסק או לקבוע בו תנאים. כלומר, הוא למעשה יאבד את סמכותו בתחום רישוי העסקים.

שאלות נוספות? פנה/י אלינו ונשמח לעזור!