כל מה שחשוב לדעת על עבירות בנייה

עבירות בנייה הנן שם כולל של מגוון עבירות על דיני התכנון והבנייה בארץ, לרבות חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, התקנות שהותקנו מכוחו וכמובן הפסיקה שניתנה לגביהם.

נושא עבירות הבנייה מעוגן בעיקרו במסגרת פרק י' של חוק התכנון והבנייה, אשר עוסק בסמכויות הפיקוח, האכיפה והעונשין על עבירות הבנייה. פרק זה הוחלף כולו בנוסח מחמיר בהרבה, במסגרת תיקון מספר 116 לחוק משנת 2017.

פרק י' החדש של החוק מחלק כיום את סוגי עבירות הבנייה לשני סוגים עיקריים. האחד, ביצוע עבודה אסורה והשני, ביצוע שימוש אסור וזאת כפי הגדרתם בסעיף 203 לחוק, וכפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.

בשל היקפן הרב, עבירות הבנייה מוגדרות בארץ מזה שנים רבות כמכת מדינה. זו גם הסיבה להחלפתו של פרק י' לחוק בפרק חדש, שכאמור הנו מחמיר בהרבה.

חשוב גם להבין שעבירת בנייה מהווה הן עבירה פלילית והן עבירה מנהלית וניתן לקבל בגינה עונשים חמורים, לרבות צווי הריסה, עונשי מאסר וקנסות כבדים. לפיכך, למותר לציין שעדיף להימנע מלכתחילה מביצוע עבירות בנייה.

מנגד, מי שכבר נקלע להליכים משפטיים בגין ביצוע עבירות בנייה, ראוי שיפנה בהקדם האפשרי להתייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום התכנון והבניה, על מנת לעשות את כל מה שניתן ולהימנע מהרשעה ו/או קבלת עונשים כבדים הקבועים בחוק.

עבודה אסורה / בנייה ללא היתר / חריגות בנייה

סעיף 203 לחוק מגדיר את עבירת עבודה אסורה באופן הבא: " "עבודה אסורה" – בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר".

במילים פשוטות, המינוח העדכני של עבודה אסורה כולל למעשה ביצוע עבירות בנייה ללא היתר / חריגות בנייה, דהיינו, בנייה במקרקעין אשר התבצעה ללא קבלת היתר בנייה בכלל, או תוך חריגה מהוראות ההיתר ובניגוד לו.

סוגי הבנייה אשר מחייבים קבלת היתר בנייה מראש מפורטים בסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 וכן תקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967.

לפיכך, ביצוע כל אחד מסוגי הבנייה הללו, ללא קבלת היתר בנייה מראש או בניגוד להוראות היתר שניתן, מהווה עבירת בנייה.

מדובר למשל במקרים הבאים:

• הקמת מבנה חדש
• הרחבת מבנה קיים
• הריסת מבנה קיים
• בניית חניה מקורה
• סגירת מרפסת
• חלוקת דירה אחת למספר דירות לצרכי השכרתן בנפרד

ועוד...

העונשים המנהליים בגין בנייה ללא היתר / חריגות בנייה כוללים בעיקרם הוצאת צווים מנהליים בדבר הריסת המבנה, החרמת ציוד בניה וקנסות כבדים, שסכומם נע בין 10,000 ₪ לבין 300,000 ₪, בהתאם לחומרת העבירה וזאת בהתאם לתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – תכנון ובנייה), התשע"ח – 2018 אשר נכנסו לתוקף לקראת סוף 2018.

העונשים הפלילים כוללים עונשי מאסר עד שנתיים וגם קנסות כבדים.

שימוש אסור / שימוש חורג

סעיף 203 לחוק מגדיר שימוש אסור כ-(1) שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר, או שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית, או (2) שימוש בעבודה אסורה.

במילים פשוטות שימוש חורג / אסור כולל בעיקרו שימוש בנכס מקרקעין באופן שחורג מהשימוש / יעוד שנקבע לנכס בהיתר הבניה או בתוכנית שחלה עליו, וזאת ללא קבלת אישור שימוש חורג כדין.

לדוגמא, כאשר בנכס שייעודו החוקי הנו מגורים, נעשה שימוש משרדי או מסחרי, כגון הפעלת משרד תיווך בדירת מגורים, או כאשר בקרקע שמיועדת לחקלאות, הוקם מבנה מגורים, מלון, בית אבות וכדומה.  

ישנם שני סוגים של שימוש חורג, מהיתר או מתוכנית.

שימוש חורג מהיתר הנו שימוש שחורג מהשימוש הספציפי שניתן לנכס במסגרת היתר הבנייה שלו, אך הוא לפחות תואם את אחד השימושים שנקבעו בתוכנית שחלה על הנכס.

שימוש חורג מתוכנית הנו שימוש שחורג לא רק מהשימוש הספציפי שניתן לנכס במסגרת היתר הבנייה שלו, אלא גם מכל השימושים שנקבעו בתוכנית שחלה על הנכס.

העונשים המנהליים בגין שימוש חורג / אסור כוללים אף הם בעיקרם הוצאת צווים מנהליים וקנסות כבדים, שסכומם נע בין 10,000 ₪ ל-300,000 ₪, בהתאם לחומרת העבירה ובהתאם לתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – תכנון ובנייה), התשע"ח – 2018. העונשים הפלילים כוללים עונשי מאסר עד שנתיים וגם קנסות כבדים.

עוד בנושא: טענת הגנה מן הצדק במקרה של עבירת בנייה