היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה הינה יחידת סמך בתוך משרד האוצר, אשר משמשת כזרוע הממשלתית של המאבק
בעבירות התכנון והבנייה במדינה.
היחידה הארצית מטפלת בעבירות מדינתיות בכל מרחב תכנון בהתאם למדיניות האכיפה ולאינטרס הציבורי.
פעילות היחידה בכל הקשור לתגבור פעילות האכיפה, מתמקדת בעבירות בנייה אשר מתבצעות בשטחים חיוניים ובכלל זאת שמורות טבע, שטחים פתוחים, חופי ים, גדות נחלים ואזורים אחרים בעלי רגישות נופית או סביבתית מיוחדת, מקרקעי ציבור, לאורך דרכים ראשיות ונראות גבוהה, עסקים מסחריים ובכל מקום אחר שבו היא רואה לנכון וכן בעבירות בנייה אשר פוגעות בתשתיות לאומיות ובנכסים לאומיים.
פעילות היחידה בכל הקשור לפיקוח על הוועדות המקומיות מתמקדת בביצוע פעולות בקרה וביקורת על הוועדות המקומיות ובמקרים מסוימים אף מסייעת לוועדות להפעיל את סמכותן.
בנוסף, היחידה גם מטפלת במקרים בהם קיים חשש לניגוד עניינים במסגרת טיפולה של הוועדה המקומית במקרה מסוים או בסוג מסוים של מקרים.
יעדי היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה
1.
בלימת הבנייה החדשה בשטחים הפתוחים ובשטחים המיועדים לפיתוח, לרבות על ידי מיצוי האיתורים מצילומי האויר, הפחתה משמעותית של התחלות הבנייה במרחבי המניעה, הרתעת המעגל השני מחוללי העבירה - קבלנים , בעלי הכלים, מהנדסים.
2.
השבת המצב לקדמותו בשטחים חיוניים, לרבות על ידי חקירה אפקטיבית מוכוונת ביצוע ושיפור משמעותי של הביצוע.
3.
שליטה במרחב ובתמונת המצב הפיסית של עבירות הבנייה הכלל ארצית, לרבות על ידי שליטה מלאה של כל בעל תפקיד ושיקוף מלא במערכת הממוחשבת.
4.
בנייה, חיזוק והפעלה של מנגנוני אכיפה אפקטיביים בוועדות המקומיות וברשויות האוכפות, לרבות על ידי הטמעת הנחיות מנהל היחידה הארצית בכלל הוועדות, שיפור משמעותי בוועדות שבמיקוד, בניית מערך ביקורת וביצוע ביקורות והעצמת מנהל הפיקוח.
5.
הגברת אמון ומעורבות הציבור באכיפה, לרבות על ידי טיפול אפקטיבי בתלונות ובפניות, הסברה על משמעות האכיפה והפצת מידע על פעילות הרשויות.
סמכויות המפקחים מטעם היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה
סעיף 206 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, אשר תוקן אף הוא במסגרת תיקון 116 לחוק, מגדיר את סמכויות המפקחים לפי החוק כמפורט להלן. יובהר כי אין בסמכויות המפקח הללו כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שנתונות לו לפי כל דין אחר.
א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי המפקח:
1. לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
2. לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות פלט מחשב, הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו.
3. לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן.
4.
להיכנס בכל עת לכל מקרקעין ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים, אלא בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק ובלבד שהמחזיק הוא בגיר ושהמפקח הודיע למחזיק כי הוא רשאי לסרב לכניסתו, או כשניתן ניתן צו של בית משפט המתיר לו להיכנס למקום.
ב) התעורר חשד לביצוע עבירת בנייה, רשאי המפקח:
1.
לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור.
2.
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה.
3. לבקש מבית המשפט צו חיפוש ולבצעו.
4. להיכנס בכל עת סבירה למקרקעין ואף תוך שימוש בכוח סביר כלפי רכוש לשם כך ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט.
ג) סמכות עיכוב:
סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף 206 לחוק והיה חשש שיימלא או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו.
חובת הזדהות - סעיף 207
לחוק התכנון והבנייה מטיל על המפקח חובת הזדהות לפני הפעלת סמכותו, באמצעות ענידת תג מזהה, לבישת מדי מפקח והצגת תעודה שמעידה על תפקידו וסמכויותיו וזאת לפי דרישה.
עם זאת, המפקח יהיה פטור מחובת ההזדהות במידה וההזדהות עלולה לסכל את ביצוע הפעילות שלו או לפגוע בביטחון של המפקח או אדם אחר.
הפרעה במילוי תפקיד - סעיף 248 לחוק התכנון והבנייה קובע כי המפריע למפקח או למי שפועל בשם מוסד תכנון מלמלא את תפקידו או מלהשתמש בסמכות הנתונה לו לפי חוק זה, דינו מאסר שנה.