זכות ההתנגדות של שותפים במקרקעין להיתר בנייה
היה ואדם רוצה להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה ויש לו שותפים במקרקעין, החוק מחייב אותו לקבל את הסכמתם של השותפים.
לדוגמא, כשאחד השותפים רוצה לבנות על גג או להגדיל שטח בבית משותף, בבית דו משפחתי, בנכס שהתקבל בירושה וכיוצא בזה. הבעיה היא שהשותפים לא תמיד מסכימים וכדי להגיע לפתרון הסכסוך על זכויות הבנייה במקרקעין, העמיד חוק התכנון והבנייה לרשות השותפים מספר דרכי התמודדות.
במידה והשותפים במקרקעין לא מעוניינים לתת את אישורם לבנייה מסיבות תכנוניות ובמידה מוגבלת גם קנייניות, יש להם זכות התנגדות. את זכות ההתנגדות ניתן ליישם בכמה אופנים, כאשר הדרך הראשונה היא לסרב לחתום על מתן אישור ראשוני להגשת הבקשה להיתר.
עם זאת, חשוב להבין שהסירוב הראשוני לא עוצר את ההליך ובכל אופן לא מהווה סוף פסוק. שכן, השותף במקרקעין שרוצה לקבל את ההיתר יכול להמשיך לנהל את הבקשה להיתר בנייה מול הוועדה המקומית שבתחומה נמצא המקרקעין, גם אם השותפים לא נתנו את הסכמתם בפעם הראשונה וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים על ידי עורכת הדין הילי פרייס.
השותף הגיש בקשה להיתר? זאת הדרך להתנגד!
נקודת המוצא היא שאמנם בעל המקרקעין צריך לקבל את ההסכמה של השותף שלו, אבל זה לא נעצר שם.
בארץ מעודדים בנייה ולכן כדי שלא תהיה סחטנות ולא יקפיאו את מי שמבקש לבנות, אומרים לבעל המקרקעין - לא קיבלת אישור מהשותפים שלך? אתה לא בן ערובה. תגיש בכל זאת בקשה להיתר, תשלח לכל השותפים העתקים בדואר רשום ותדע שיש להם זכות התנגדות.
על מנת לעצור את הבקשה להיתר, מוכרחים להתנגד באופן פוזיטיבי ולהגיש בפני הוועדה המקומית התנגדות מקוונת דרך האינטרנט וזאת בהתאם לכתוב בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (תיקון), התש"ף-2020:
"אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי בעל הזכות במקרקעין ומבקש ההיתר כי כל אחד מהם מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה [...] לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין. הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה.
לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנות משנה (ג)".
אבל זה לא נעצר כאן!
לאחר שההתנגדות מוגשת לוועדה מתקיים דיון שבמסגרתו היא מחליטה אם לקבל את ההתנגדות או לדחות אותה. נבהיר שגם על החלטות הוועדה המקומית ניתן להגיש ערר בבית המשפט.
כלומר, במידה והוועדה מקבלת את ההתנגדות ומסרבת לתת היתר בנייה, בעל המקרקעין שדרש את ההיתר יכול לערער לוועדת הערר על מנת להשיג את האישור המיוחל. כך גם להפך - אם הוועדה דוחה את ההתנגדות, השותף שהגיש את ההתנגדות יכול לפנות לוועדת הערר בניסיון למנוע מהשותף שביקש את ההיתר לקבלו.
למה צריך עו"ד כשמתנגדים לבנייה במקרקעין משותף?
זה נכון שאפשר לממש את זכות ההתנגדות לבד, אבל הניסיון מלמד שהתנהלות עצמאית ממש לא כדאית. עובדתית, אנשים שמגישים התנגדויות לבד נתקלים ביותר סירובים ומי שפועל ללא עורך דין כמעט תמיד מפסיד ומפספס את זכויות הבנייה שלו, מה שבתרגום מספרי שווה הרבה מאוד כסף וחבל.
לעומת זאת, אם מגישים את ההתנגדות בליווי איש מקצוע, קרי, עורך דין בעל מומחיות בתחום התכנון והבנייה, גדלים משמעותית הסיכויים למנוע מהשותף את קבלת ההיתר.
עורך דין מנוסה ידע לנהל את ההליך המשפטי על הצד הטוב ביותר ולייצג אותך בוועדת הערר ובוועדה המקומית בהצלחה. שזה אומר, להבין אם הבקשה להיתר בנייה חורגת מהסמכות של הוועדה המקומית ובמידת הצורך להגיש התנגדות שתהיה מלווה בטיעונים ובנימוקים הנכונים וזאת בהסתמך על הוראות החוק והפסיקה העדכנית.
בשורה התחתונה, לכל שותף במקרקעין מותר להשמיע את קולו ובכל אופן, אף פעם לא כדאי לחתום באופן עיוור על שום בקשה להיתרי בנייה. תמיד כדאי להתייעץ לפני עם עורך דין כדי לוודא שלא תתעורר יום אחד ותגלה שהשכנים שלך בנו לך מול העיניים מפלצת שאי אפשר להרוס או חמור מכך - גנבו ממך זכויות בנייה יקרות.
האמור הוא מידע ראשוני בלבד ואין הוא תחליף לייעוץ משפטי.